המבט שלו בעיינים החיוך שלו שמנסה להיעלם רואים כמה הוא רוצה להוציא ת המילה סליחה אך הלשון בולעת אותה מחדש פנימה וכשאני לבד, איך שהההרגשה הזו רוצחת. מה יקרה לנו אם ניפרד או שנמשיך ככה כול מילה היא מוחלפת בצעקה צורמנית עם מילים הזויות ופוגעות איך שהמילם הרעות מתקרבות אלייך ומרכינות את ראשך עד ששוב ושוב הוא נדפק בשולחן אפילו כבר בילי שיאלצו אותו לעשות זאת.
אני גם כתבתי שני שירים אבל אני אכתוב לכם רק את השני:
זה היה ריב אבל לא פרידה זו הרגשה נוראה
אני חלשה
אני עייפה ואתה מראה לי...
...שאין לי סיכויי אני רק ילדה! והיא צרחה שוב שוב!
אינלי סיכוי אני רק ילדה יותר אני לא אשוב!
זה נמאס עליי אינלי עוד מתי
ועכשיו זה נגמר אולי
זה נמאס עליי אינלי עוד מתי ועכשיו מסתכלת במראה
ורואה דמות כה יפה וחושבת על המדהימה שפה,
שניצבת כאן מולי היפיפיה שלי היא אני ולא אחרת אני לא צריכה אותו
.זו רק בחירתו
ואני כה מהממממת לא אכפת מה אומר אך בינינו זה נגמר אבל בסוף שוב תהייה על הברכיים כן על הברכיים
מתחנן שאני שוב אומר לא רק בתוך ליבי שאני עוד סולחת כי קשה אני יודעת עכשיו היא תהיה קירחת היא תשגע מרוב געגועים וגם אני שחושבת לעצמי מה כבר קורה בתוכי ואני כה משתוללללת ועכשיו כבר מתכבלת בשמיכה ומקווה ליום טוב.
זה היה השיר למי שלא הבין ...
יפה נכון? כול תגובה תתקבל בברכה ואני אשמח לקבל כמה שיותר
~קידה~ תודה תודה
;){kind=link}