לפתע הכל רעד ועל שולחן האוכל העמוס נחרט שמה של הנערה " אנסטסיה" האול הניח את ידו מעל החריטה והעלים אותה בכף ידו נשארו גרגירי פחם. "אנסטסיה?" הוא הביט עלייה בשאלה "כן, בבקשה קרא לי אנה" ענתה "איך הגעת לכאן אנה?, הרי המקום הזה שומם" שאל
"אני לא יודעת, אני משבט הדרקון יש שמועות שאומרות שהייתי בביצת דרקון..."
"הו... מעניין, אני נדרשתי ללכת להיכל אחזור בעוד כמה שעות, אל תחכי לי" אמר ויצא מהדלת
הטירה שבה גר רעדה עוד יותר בעת יציאתו של האול הפתח הדלת וראשו של דרקון נכנס אנה ברחה אל עליית הגג והסתתרה בין הקופסאות והתלאים הישנים...
~האול חזר~
"אנה?" הוא קרא בעוד הוא עולה במדרגות הוא ראה את אנה ישנהו מכוסה בשמיכת תלאים מאובקת -היא כל כך יפה- הוא חשב בליבו "מאין הגיעה השמיכה?" שאל בשקט ואנה התעוררה...
"תפרתי אותה, היה לי קר..." היא ענתה בתמימות "דרקון נכנס דרך הדלת נרתעתי וברחתי לכאן" "אל תדאגי" הוא ענה החזיק בידה והלך איתה לכפר. בכיכר האש ישב אותו הדרקו האול הושיב את אנה שם וישב איתה אנה החזיקה את האול בפחד והדרקון התחיל את דרכו. אנה הביטה למטה ואמרה:"הנה האגם שבו שאבתי מים בילדותי!" "נהדר!" הוא ענה וקפץ מדבו של הדרקון אל האגם "אל תדאגי תפגשי אותי בבית!" קרא בעודו נופל...
אנה רעדה מפחד והחזיקה את צווארו ל הדרקון ומעט לטפה את ראשו לאחר כמה שעות אנה התרגלה אל אלביס הדרקון וחביבבה אותו "הביתה!" קראה והדרקון נחת בפתח הדלת
"תודה אלביס" אמרה ונשקה לו בראשו.
בלילה האול לקח אותה שוב אל הדרקון אבל הפעם הם נחתו במקום שממנו הדרקון בא הוא נחת וחיבק חצי ביצה גדולה שבורה הדרקון הראה סימנים שהוא רצה שהיא תשב שם האול הרים אותה והושיב אותה בתוך הביתה הלבנה של הדרקון "אני אוהב אותך" הוא אמר ונשק לה" אבל את אמורה להיות כאן עם הדרקונים... "תודה על הכל האול האים ניפגש בעתיד?"
"אני אבוא לבקרך יפתי, את מתאימה לכאן ידעתי זאת מאז הפעם הראשונה שראיתי אותך כשנולדת, אביך עוד לפני שמת החזיק אותך בעדינת ואני ליטפתי את ראשך בעל השערות הקצרצרות והג'ינג'יות שלך תמיד זכרתי אותך"
"זה אתה!" התפלאה אנה " אני זוכרת את הנער בעל השער השחור שהגיע עד הכתפיים!" קראה בהתלהבות " לא שככתי איך טיפת בי במסירות" אמרה ונשקה לו בשפתיו החיוורות
"תודה לך על הכל..." זוהי הייתה המילה האחרונה.
האול נהפך לדרקון כמו אלביס והם החזיקו בביצה שבתוכה ישבה אנה ועפו איתה אל העמק שבה יגורו ביחד...
אנה נהגה לטפל בדרקונים אלביס והאול וכשהאול נהפך בחזרה לבן אדם אהבתם שררה מעל העמק והיער והחייתה אותם
(האול זה הדרקון שבתמונה)
סיום!
אני מקווה שאהבתם את הסיפור שהשקעתי בו מפרי דמיוני
אם לא הבנתם אתם מוזמנים לכתוב בתגובות ואני אסביר...
אוהבת מלאכית!
;){kind=link}