היא נכנסה לחדר הביטה בי ושמעתי אותה בוכה.
שמעתי את קול אחי בוכה ואת קול אימי את המייפחת. צעדים כבדים התקרבו לחדרי עם קול נמוך, צרוד ומאייםכנראה שהם בכו בגלל זה... חשבתי אבל הצעדים היו איש שפתח את דלת חדרי והרים אותי בידיו המלאות פחם וכותונת הלילה שלי התלכלכה, ניסיתי לברוח אימי נסתה לקחת אותי מידיו אבל לשווא אחי משך באיש הגבוה אך הוא בעט בו, ישבתי מחובקת בידיו, הוא אחז בי בחוזקה והוציא אותי מהדירה, זה כל מה שאני זוכרת מהילדות שלי, הוא גידל אותי וחינך אותי עד היום, כל כך שנאתי אותו בתחילת דרכינו, עבר זמן עד שהוא בטח בי שלא אברח ואוכל לצאת לשדה, לפני שידעתי את מה שאני יודעת היום הוא לא נתן לי בגדי בית הספר או בגדים אחרים, נשארתי עם הכותונת המוכתמת פחם והלכתי לשדה, כלום לא הפריע לי, לא הפסקתי לנסות לברוח עד שידעתי ש... (רגע)
כשהוא לקח אותי הוא הניח אותי בארווה אהבתי סוסים, לא הבנתי איך הוא ידע זאת אך היום אני רוכבת עליהם.
כל בוקר היה מחבק אותי ונותן לי את האוכל שנותר שמעתי שמועות על אימי ואחי עוד שורד בלעדיי, שנאתי את האיש מאוד עד שגיליתי שבעצם הוא היה...
אבא שלי
הוא סיפר לי מדעת עצמו כי בטח בי ואהב אותי, מאז קראתי לו אבא מעולם לא היה לי אבא כנראה שזה היה הוא, הוא סיפר לי שלאחר שבאתי לעולם הוא נפרד מהמשפחה הוא רצה אותי איתו אבל אמי לא הסכימה, כל פעם שהייתי חושבת על מה שקרה הייתי פורצת בבכי עד היום שגיליתי מיהו, אבא...
ביום הראשון שהלכתי לתיכון הוא התרגש ומרב התרגשות קיבלת דום לב ומת, ומאז עד היום אני חושבת על האיש ששינה את חיי וכיום אני גרה עם אחי בשלווה חושבת על איש אחד ששמו אבא...

















